האלמנט המרכזי בפרויקט נוצר עבור המקום, כחלק ממנו לצד האדריכליםלצד האדריכלים, מעצבי הפנים, היזמים והיוצרים

זה תלוי במה שבונים, ולכן אני לא אזרוק מספר בטלפון. מה שאפשר לומר הוא שפריט שמתוכנן כמוצר נכנס לתקציב, כי יודעים מראש מה הוא עולה ואיפה הסיכון שלו, וממפת הוודאות יוצאים עם טווח מחיר ראשוני.

אני. מי שעבד איתי מדבר איתי גם אחרי ההתקנה, כי אני האבא של הפרויקט. מה שבניתי בעצמי נמצא באחריות שלי ישירות. במערכות כמו מסכים ומולטימדיה אני מחבר את הלקוח לבעל המקצוע המתאים ונשאר הכתובת שלו. כך בלובי רובינשטיין: קישרתי בין הבניין לספק המסכים, והם מדברים ישירות בשוטף.

כן, ורוב מי שפונה אליי מבקש בדיוק את זה. אני מתכנן, מכין קבצים לייצור, מוביל את הייצור דרך רשת של בתי מלאכה ומפעלים, ומלווה עד ההתקנה בשטח, כך שיש כתובת אחת לאורך כל הדרך. אם צריך רק את הקבצים, גם זה אפשרי.

כי הצעת מחיר על משהו שעוד לא הוגדר היא מספר מומצא. מפת הוודאות, פגישה של שעה עד שעתיים בזום או פנים אל פנים ומסמך כתוב, מגדירה אותו בחמישה דברים: המטרה, המקום והאנשים, הבנייה, תקציב ולוח זמנים, והצוות וההתקנה. אם ממשיכים איתי לפרויקט, התשלום על הפגישה מקוזז ממנו, ואם לא, המסמך שיוצא ממנה הוא שלכם. ולפניה יש תמיד שיחה קצרה בלי עלות.

כי גוף התאורה, הקיר או הרהיט המיוחד נופל בדיוק ביניהם. מישהו צריך לתכנן אותו כמוצר, לבדוק שאפשר לייצר ולהתקין אותו ולחתום עליו, ואני עושה את זה לצד כולם ולא במקומם, בלי לנסות לרצות אף אחד, רק עם הבנה של מה הביצוע דורש ואיך מגיעים לשם. הקרדיט על העיצוב נשאר, כמובן, שלכם.

זה המקום שבו אני הכי אוהב להתחיל. מחקר השראות, כמה קונספטים ובחירה של כיוון אחד שמתאים למקום, לשימוש ולתקציב, ורק אז תכנון לייצור. העיצוב הוא חלק מהפיצוח, ואני עושה אותו בעצמי.

כן. כשמדובר בפריט אחד, כמו גוף תאורה ללובי, קיר, דלפק או רהיט, אפשר להתחיל ישירות איתי: אני מעצב אותו, מתכנן לייצור ומלווה עד ההתקנה. ואם יש אדריכל בפרויקט, אני עובד לצדו ומשאיר לו את הקרדיט על מה שהוא עיצב.