מה התפקיד של האלמנט במרחב?

לפני השרטוט ובחירת החומרים צריך להבין את הגודל והתנועה: כמה מקום הוא תופס, כמה אור עובר דרכו, ומה משתנה בו כשמסתכלים עליו שוב.

אילו שלוש מילים הוא חייב לשדר?

שלוש מילים מכריעות בין עשר דוגמאות של גודל, חומר וגימור: מט או מבריק, קצה חד או מעוגל, חיבור גלוי או נסתר.

מה ייחשב הצלחה, ומה אסור שיקרה?

מה שאסור שיקרה הופך לחלק מהבריף, ומה שייחשב הצלחה הופך למדד שנבדק בסדנה לפני שהחלק יוצא לאתר.

כשאסתטיקה, עלות, זמן ופשטות ייצור מתנגשים, מה מנצח?

להחליט מה כן, כשקשה להגיד מה לא. בכל פרויקט מגיע רגע שבו מוותרים על משהו, ועדיף להחליט מראש על מה.

מה הסיפור של המקום, ומה הוא רוצה לספר?

זו הזדמנות להבין איך התוצר יכול להתקיים במקום, ולחיות כחלק ממנו ולא כנטע זר.

איך המקום נראה לאורך היום, מבפנים ומבחוץ?

זה קובע מאיפה האור פוגע בו, איך הוא מגיב לתנועה של האנשים במקום, ומה צריך להסתיר ומה להבליט.

מי האנשים במקום?

זה קובע פונקציה, עמידות ומגע: מה יחזיק שנים של שימוש בלי להיראות שחוק, ואיך התוצר עובד כל יום, לא רק נראה טוב ביום הצילום.

מאיפה הם מגיעים, לאן הם הולכים, ואיפה הם פוגשים אותו?

מה שרואים משני מטר צריך להיות נקי עד המילימטר, ומה שרואים מעשרה מטר לא. ככה יודעים איפה להשקיע.

מה מפתחים מאפס, ומה כבר קיים בשוק?

מה שממציאים צריך לבדוק במודל ובאב טיפוס, וזה משנה את הזמן, את התקציב ואת רמת הביצוע. מה שכבר קיים נבדק, וחוסך את כל זה.

איך החומר מתנהג בתנאים של המקום עצמו?

אור טבעי, חום, לחות, שחיקה וניקיון. בודקים דוגמה בחלל האמיתי.

מה יש בקיר ובתקרה, ואילו מערכות צריכות להגיע אליו?

ממפים לפני שקודחים, מהנדס מאשר את התלייה, והמערכות מגיעות אליו בלי להיראות.

אילו תקנים חלים עליו?

בטיחות, נגישות, אש ועמידות קובעים גבולות שאי אפשר לעקוף, ולכן הם נכנסים כבר לסקיצה.

מה מחזיק את זה, ואיך גורמים לזה להיעלם?

הקונסטרוקציה משרתת את העיצוב: כמה שפחות חומר, במקום הנכון ובגוון הנכון.

איך החומרים מתחברים, ואיפה מסתירים את החיבור?

החיבור הוא חלק מהעיצוב. מוצאים או ממציאים אחד שמחזיק, ומסתירים אותו.

איך זה מתפרק לחלקים שאפשר לייצר, להוביל ולהכניס?

את החלוקה לחלקים מחליטים לפני השרטוט, לא ביום ההובלה.

מה התקציב, ומה הוא כולל?

תקציב שכולל תכנון, ייצור והתקנה מוביל לדרך ביצוע אחרת מתקציב לייצור בלבד.

מה הדדליין, ומה בלוח הזמנים תלוי באלמנט הזה?

כשהאלמנט עומד בדרך של פתיחה או אכלוס, לוח הזמנים שלו מכתיב את שיטת הייצור.

זה פריט אחד, או שיהיו עוד כמוהו?

פריט אחד נבנה בסדנה. עשרה כבר דורשים תבנית, ייצור סדרתי ומחיר אחר ליחידה.

מי מחליט, ומי עוד שותף?

כשברור מי מאשר ומי מחבר בין כולם, החלטה נסגרת פעם אחת, ואף אחד לא מגלגל את הבעיה לשותף הבא.

איך מתקינים, ומה קורה לו בעוד כמה שנים?

יום ההתקנה מתוכנן מראש, ומה שמתבלה צריך להיות נגיש ומתחלף, בלי לפרק את האלמנט.

לובי בית רובינשטיין בלילה: וידאו ארט מוקרן על הבדים המרחפים מעל הדלפק

רשימת הפיצוח · עידן הרבט

20 שאלות שמתרגמות פרויקט מורכב לביצוע

אלה השאלות שאני שואל את עצמי בכל פרויקט, כדי להמציא את מה שעוד לא קיים ולבנות אותו כמו שתוכנן. ליד כל אחת, תשובה מפרויקט אמיתי.

להתחיל ↓

לובי רובינשטיין, תל אביב · עם אוברזון אדריכלים

1השאלות מחולקות ל-5 שלבים, 20 שאלות. לכל שאלה הסבר ודוגמה מפרויקט קיים.
2השאלון משמש כמדריך. אפשר לסמן ולרשום הערות לפרויקט שלכם.
3נסו את השאלות על אלמנט שיש לכם עכשיו. נתקעתם? כתבו לי, בלי התחייבות: וואטסאפ · מייל

סימנתם 0 מתוך 20

לובי רובינשטיין: 11 בדים שמרחפים מעל הדלפק — א. המטרה
מה הייעוד של התוצר: מה הוא צריך לעשות, ועבור מי?

01מה התפקיד של האלמנט במרחב?כלומר: כמה נוכחות יש לו, מה הוא אומר על המקום, ובאיזה מינון הוא משפיע על מי שעובר לידו.
ככה זה היה בלובי רובינשטייןרצינו ליצור גוף גדול ונוכח בכניסה לבניין, שמשדר קלילות: 11 שכבות בד עם וידאו שמוקרן דרכן ומשתנה לאורך היום, כך שלא משעמם לעבור לצידו גם בפעם האלף. לפרויקט ←
למה אני שואל
לפני השרטוט ובחירת החומרים צריך להבין את הגודל והתנועה: כמה מקום הוא תופס, כמה אור עובר דרכו, ומה משתנה בו כשמסתכלים עליו שוב.
02אילו שלוש מילים הוא חייב לשדר?כלומר: מה אדם אמור להרגיש או להגיד כשהוא רואה אותו בפעם הראשונה, ומה בפעם המאה.
ככה זה היה במרכז פרס"בולט נטמע", "אומנות פונקציונלית", "להשתהות". אלה המילים שהגדרנו עוד בשלב האפיון. לפרויקט ←
למה אני שואל
שלוש מילים מכריעות בין עשר דוגמאות של גודל, חומר וגימור: מט או מבריק, קצה חד או מעוגל, חיבור גלוי או נסתר.
03מה ייחשב הצלחה, ומה אסור שיקרה?כלומר: איך תדעו בעוד שנה שזה עבד, ומה הדבר שאם יקרה, הפרויקט נכשל.
ככה זה היה בבית אקירובהצלחה היא שאבן כבדה תרחף על הקיר כמו תמונה מוארת. כישלון הוא שהקונסטרוקציה תסתיר את השקיפות ואת שטיפת האור על האבן. לפרויקט ←
למה אני שואל
מה שאסור שיקרה הופך לחלק מהבריף, ומה שייחשב הצלחה הופך למדד שנבדק בסדנה לפני שהחלק יוצא לאתר.
04כשאסתטיקה, עלות, זמן ופשטות ייצור מתנגשים, מה מנצח?כלומר: אם צריך לוותר על משהו, על מה מוותרים ראשון.
ככה זה היה ב-Chez Vivieהחומר ניצח. כאן לא ויתרנו על פריטים שנוצרו למקום הזה: פליז חשוף, גוונים כחולים ושילוב חומרים נועז. רצינו להכניס אופי פריזאי ללב תל אביב. לפרויקט ←
למה אני שואל
להחליט מה כן, כשקשה להגיד מה לא. בכל פרויקט מגיע רגע שבו מוותרים על משהו, ועדיף להחליט מראש על מה.

מרכז פרס: הספסל בתוך החלון שנפתח בקיר הגלריה — ב. המקום והאנשים

05מה הסיפור של המקום, ומה הוא רוצה לספר?כלומר: מה יש בו היום, מאיפה הוא בא, מה המותג או הבית אומרים, ואיפה האלמנט נכנס: כחלק מהסיפור הזה, או לצידו.
ככה זה היה במרכז פרסהגדרנו שפינת הישיבה היא חלק תומך בגלריה: היא לא מתחרה בפריטים המוצגים, ומשמשת אזכור לשמעון פרס במרחב. לפרויקט ←
למה אני שואל
זו הזדמנות להבין איך התוצר יכול להתקיים במקום, ולחיות כחלק ממנו ולא כנטע זר.
06איך המקום נראה לאורך היום, מבפנים ומבחוץ?כלומר: מה רואים מהרחוב, מהכניסה ומהמקום שבו יושבים, איך נכנס האור בבוקר ובערב, ומה מסתיר או ממסגר את האלמנט.
לדוגמהלובי עם ויטרינה למערב: אחר הצהריים השמש פוגעת ישר באלמנט, וגימור מבריק יסנוור את מי שנכנס. בערב, בלי השמש, הוא נראה אחרת לגמרי. לכן בודקים דוגמת חומר במקום, בשעות שבהן הכי הרבה אנשים פוגשים אותו.
למה אני שואל
זה קובע מאיפה האור פוגע בו, איך הוא מגיב לתנועה של האנשים במקום, ומה צריך להסתיר ומה להבליט.
07מי האנשים במקום?כלומר: בני כמה הם, מה הם עושים שם, כמה זמן הם נשארים, ומה הם צריכים להרגיש.
ככה זה היה בפאב לאב, נתיבותתלמידי פיזיקה מכיתות י׳ עד י״ב, שמגיעים עם מחשבים ניידים ומטענים, ולכן חלק מהרהיט הוא אחסון שלהם, עם חציצות בין מחשב למחשב. לפרויקט ←
למה אני שואל
זה קובע פונקציה, עמידות ומגע: מה יחזיק שנים של שימוש בלי להיראות שחוק, ואיך התוצר עובד כל יום, לא רק נראה טוב ביום הצילום.
08מאיפה הם מגיעים, לאן הם הולכים, ואיפה הם פוגשים אותו?כלומר: באילו שעות וכמה פעמים ביום, מאיזה כיוון ומאיזה מרחק, ומה האדם עושה באותו רגע: עובר, מחכה, יושב או מחפש את הדרך.
ככה זה היה ב-EDGE 226הנפשנו את הלוגו בנפח תלת-ממדי, על קיר בצומת שבילים מרכזי במשרד: שלושה מסדרונות מגיעים אליו, והשכבות יוצאות עד 10 ס״מ מהקיר, כך שמכל כיוון פוגשים אותו בנפח אחר ומגלים בו עוד פרטים. לפרויקט ←
למה אני שואל
מה שרואים משני מטר צריך להיות נקי עד המילימטר, ומה שרואים מעשרה מטר לא. ככה יודעים איפה להשקיע.

מרכז פרס: חלקי המתכת של הספסל, לפני שהוטמנו בקיר — ג. הבנייה
כאן הרעיון פוגש את הקירות ואת הסדנה: ממה הוא עשוי, על מה הוא נשען, מה מחזיק אותו ואיך הוא מגיע לאתר שלם.

09מה מפתחים מאפס, ומה כבר קיים בשוק?כלומר: איזה פרט, חיבור, מנגנון או אלקטרוניקה צריך להמציא ולבדוק במודל לדוגמה, ומה כבר קיים, נבדק ואפשר להזמין.
ככה זה היה ב-Grove Venturesאת מחיצות האלומיניום חתכנו בלייזר, ואת קוביות הפרספקס הדפסנו בהדפסה דיגיטלית, כי אלה תהליכים קיימים ובדוקים. מה שלא היה בשוק הוא תושבת שמאפשרת להחליף לוגו כשהקרן קונה או מוכרת חברה, אז פיתחנו תושבת נשלפת והדפסנו אותה בתלת-ממד. לפרויקט ←
למה אני שואל
מה שממציאים צריך לבדוק במודל ובאב טיפוס, וזה משנה את הזמן, את התקציב ואת רמת הביצוע. מה שכבר קיים נבדק, וחוסך את כל זה.
10איך החומר מתנהג בתנאים של המקום עצמו?כלומר: שמש ישירה, חום, לחות, אבק, מגע ידיים וחומרי ניקוי, לאורך שנים.
ככה זה היה בלובי רובינשטייןתלינו כמה סוגי בד בתוך הלובי והקרנו עליהם, כי באור הטבעי שנכנס מהוויטרינות בד שקוף מתנהג אחרת מאשר בחדר חשוך. לפרויקט ←
למה אני שואל
אור טבעי, חום, לחות, שחיקה וניקיון. בודקים דוגמה בחלל האמיתי.
11מה יש בקיר ובתקרה, ואילו מערכות צריכות להגיע אליו?כלומר: צנרת, תעלות, בטון או גבס וכמה משקל הם מחזיקים, מי חותם על העיגון, ומאיפה מגיעים חשמל, תאורה, מים או מיזוג.
ככה זה היה בלובי רובינשטייןבגובה 7 מטר עוברת צנרת מעל תקרת הלמלות. מיפינו איפה כל חלק נתלה, ומוטות ההברגה קובעו לפי אישור מהנדס, עם גשרים ומעקפים סביב הצנרת. לפרויקט ←
למה אני שואל
ממפים לפני שקודחים, מהנדס מאשר את התלייה, והמערכות מגיעות אליו בלי להיראות.
12אילו תקנים חלים עליו?כלומר: גובה ומרווחים, עומס, אש, נגישות לכיסא גלגלים, ובטיחות ילדים אם יש.
ככה זה היה במעקה הדופלקס, תל אביבהתקן קובע את הגובה ואת המרווחים בין הפסים. המעקה בגובה 105 ס״מ, והעיגולים הם גם הדוגמה וגם מה שסוגר את המרווחים. לפרויקט ←
למה אני שואל
בטיחות, נגישות, אש ועמידות קובעים גבולות שאי אפשר לעקוף, ולכן הם נכנסים כבר לסקיצה.
13מה מחזיק את זה, ואיך גורמים לזה להיעלם?כלומר: איזו קונסטרוקציה נושאת את המשקל, ואיך היא נעלמת בתוך הצורה או מאחוריה.
ככה זה היה במרכז פרסכל הקונסטרוקציה של הספסל טמונה בתוך קיר הגבס, בלי סימן חיבור אחד. הגמרים של הקיר נחתכו באלכסון כדי ללוות את הקצוות. לפרויקט ←
למה אני שואל
הקונסטרוקציה משרתת את העיצוב: כמה שפחות חומר, במקום הנכון ובגוון הנכון.
14איך החומרים מתחברים, ואיפה מסתירים את החיבור?כלומר: ברגים, ריתוך, הדבקה או חיבור שממציאים, ואיפה הוא יושב כך שלא רואים אותו.
ככה זה היה במעקה הדופלקס, תל אביבפסי המעקה קובעו ישירות לתוך המדרגות, ומאחז היד קובע בחיבור נסתר בתוך קיר הגבס, כך שהוא נראה כאילו יוצא מהקיר ונכנס אליו, בלי פלטות ובלי ברגים. לפרויקט ←
למה אני שואל
החיבור הוא חלק מהעיצוב. מוצאים או ממציאים אחד שמחזיק, ומסתירים אותו.
15איך זה מתפרק לחלקים שאפשר לייצר, להוביל ולהכניס?כלומר: מה גודל המכונה, המשאית, המעלית והדלת, וכמה אנשים מרימים כל חלק.
ככה זה היה בבית אקירובאבן של כ-400 ק"ג לגב המיטה הייתה צריכה להגיע לדירה, לעלות למקומה ולהיתלות על הקיר, וכל התכנון נבנה סביב השינוע וההרמה. לפרויקט ←
למה אני שואל
את החלוקה לחלקים מחליטים לפני השרטוט, לא ביום ההובלה.

נתקעתם בשלב הזה? שלחו פרט ונבדוק אותו יחד ←

מלון בית השקם: שולחן הכיור של חדר הדוגמה — ד. תקציב ולוח זמנים
שלוש שאלות קצרות שמכריעות הרבה, כי תקציב, דדליין וכמות קובעים איזו דרך ביצוע בכלל פתוחה.

16מה התקציב, ומה הוא כולל?כלומר: רק ייצור, או גם תכנון, הובלה, התקנה, הנדסה ואישורים.
לדוגמהגוף תאורה ללובי, שהתקציב שלו נקבע רק לייצור. כשמתברר שצריך גם קונסטרוקטור, תעלת חשמל והרמה במנוף, הכסף יוצא מהאלמנט עצמו, ולכן סוגרים מראש מה כלול.
למה אני שואל
תקציב שכולל תכנון, ייצור והתקנה מוביל לדרך ביצוע אחרת מתקציב לייצור בלבד.
17מה הדדליין, ומה בלוח הזמנים תלוי באלמנט הזה?כלומר: פתיחה, אכלוס, אירוע או צילום, ומה עוד בפרויקט מחכה שהוא יהיה מוכן.
לדוגמהמלון שנפתח בתאריך קבוע: האלמנט בלובי צריך לעמוד לפני שהריהוט נכנס ולפני הצילומים, ולכן חלק מהחלקים מיוצרים במקביל לתכנון ולא אחריו.
למה אני שואל
כשהאלמנט עומד בדרך של פתיחה או אכלוס, לוח הזמנים שלו מכתיב את שיטת הייצור.
18זה פריט אחד, או שיהיו עוד כמוהו?כלומר: עוד קומות, עוד סניפים, עוד חדרים, או גרסה למכירה.
ככה זה היה במלון בית השקםשולחן כיור אחד לחדר הדוגמה, במלון של 129 חדרים, כך שכל החלטה, גובה, גוון וחיבור לקיר, נבדקה פעם אחת ונכונה לכל השאר. לפרויקט ←
למה אני שואל
פריט אחד נבנה בסדנה. עשרה כבר דורשים תבנית, ייצור סדרתי ומחיר אחר ליחידה.

לובי רובינשטיין: אחרי ההתקנה, מעל הדלפק — ה. הצוות וההתקנה
פרויקט כזה עובר בין הרבה ידיים, ולכן מסכמים מי מחליט, מי שותף, ואיך האלמנט ממשיך לחיות אחרי ההתקנה.

19מי מחליט, ומי עוד שותף?כלומר: מי אומר כן על העיצוב, התקציב והשינויים, ומי עוד נוגע באלמנט: קבלן, חשמלאי, קונסטרוקטור, מפקח, מולטימדיה ויצרן.
ככה זה היה ב-Chez Vivieשישה שותפים עבדו על הפריטים. הסטודיו חיבר את כולם לאותו מסמך ולאותה מטרה, ופיקח על ההתקנה עד הסוף. לפרויקט ←
למה אני שואל
כשברור מי מאשר ומי מחבר בין כולם, החלטה נסגרת פעם אחת, ואף אחד לא מגלגל את הבעיה לשותף הבא.
20איך מתקינים, ומה קורה לו בעוד כמה שנים?כלומר: ציוד הרמה, שעות עבודה מותרות וסדר הרכבה, מה ישתפשף או ידהה, איך מחליפים נורה או חלק בלי לפרק, ומה עושים איתו כשמפרקים.
ככה זה היה ב-HOS'Aרהיט שכלב עולה עליו כל יום, ולכן התכנון התחיל מהשחיקה. הבד עמיד לשריטות ולרטיבות ולא אוסף שיער, הכרית יוצאת לכביסה בתנועה אחת, והמסגרת מחוברת בחיבורי עץ נסתרים, בלי בורג גלוי שיתרופף. לפרויקט ←
למה אני שואל
יום ההתקנה מתוכנן מראש, ומה שמתבלה צריך להיות נגיש ומתחלף, בלי לפרק את האלמנט.

ככה עברנו על השאלות בלובי רובינשטייןאוברזון אדריכלים הגיעו עם הדמיה של אלמנט שמרחף מעל הדלפק. שבע מהשאלות, התשובות שלנו והצילומים מהדרך.

יריעות הבד המרחפות בלובי בית רובינשטיין, מוארות בלילה

תמונת המצב שלכם

עידן הרבט, מעצב תעשייתי

כבר עשר שנים אני מפצח את האלמנט המרכזי בפרויקטים של אדריכלים, מעצבי פנים, מלונות ומוסדות, מאחורי הקלעים או לצידכם מול הלקוח, איך שתבחרו. הפרט נשאר שלכם.