שולחן צד מבטון מודפס

לכל מכונה יש גבולות: עובי דופן מינימלי, גובה שכבה, כמה אפשר לבנות באוויר בלי תמיכה, ומה גודל השטח שהיא מדפיסה. אני מתחיל את העיצוב מהגבולות האלה. בשולחן הזה הקו של הצורה הוא בדיוק המסלול שהזרוע עוברת בכל שכבה, הדופן היא 30 מ״מ כי זה מה שהבטון המודפס מחזיק, ואחרי הסקיצות הראשונות הרגליים התעבו כדי שהשולחן יעמוד יציב.

המפעל מכיר את המכונה ואת החומר טוב יותר מכל אחד אחר. מה שחסר לרוב הוא המוצר: משהו שאנשים רוצים לקנות, שמתאים למקום שבו הוא יעמוד, ושמראה מה הטכנולוגיה יודעת לעשות. כשהמעצב והמפעל עובדים יחד מהשלב הראשון, יוצא מוצר שרק המכונה הזו יכולה לייצר.

קודם לומדים את המכונה: מה היא עושה טוב, איפה היא נתקעת, ואיזה חומר היא מחזיקה. משם מגיעים לרעיונות למוצרים שמנצלים את היתרונות שלה, מדפיסים דוגמאות, ומסיימים בקובצי ייצור ובחומרים שאפשר להציג ללקוחות. השולחן הזה התחיל בדיוק כך.

כן. הצורה נבנית מקו אחד בקובץ, ואפשר לשנות בו גובה, רוחב, עובי דופן וגוון. לפרויקט מתאימים את הקובץ ובודקים מול שחף מה המדפסת יכולה להדפיס בכמות ובמידה שלכם.

ביציקה כל צורה צריכה תבנית, וצורה מתפתלת כמו השולחן הזה הייתה דורשת תבנית יקרה ומסובכת. בהדפסה הזרוע מניחה את הבטון שכבה על שכבה לפי הקובץ, בלי תבנית בכלל, ולכן אפשר לשנות צורה או מידה בלי להתחיל מחדש.

ריהוט חוץ, ספסלים, עציצים גדולים ואלמנטים במרחב הציבורי, בצורות שקשה או יקר ליצוק. אפשר גם לתכנן מראש מעברים לחשמל, לתאורה או לניקוז בתוך הקובץ, כך שלא צריך לחצוב בבטון אחרי ההדפסה.

השולחן ניתן להזמנה. כתבו לי בכמה מילים איפה הוא יעמוד, כמה יחידות צריך ובאיזה גוון, ואחזור אליכם עם הפרטים.