סוגי עץ לרהיטים, לפרויקטים ולמסחר: מעץ מלא ועד סנדוויץ' ו-MDF

איך בוחרים: לפי השימוש

עץ מלא

נסר אחד, והסיבים לאורכו. אפשר לשייף ולחדש אותו לאורך שנים, ושום ציפוי לא נותן את אותה הרגשה ביד. מה שצריך לזכור: העץ זז עם הלחות, בעיקר לרוחב. לאורך הסיב התנועה היא 0.1 עד 0.2% בלבד. לרוחב, בכיוון הטבעות, בערך פי שניים מאשר בכיוון הרדיאלי (FPL Wood Handbook).

• יתרונות: אפשר לגעת בו ולחדש אותו לאורך שנים, ואין בו דבק.
• חסרונות: זז ונסדק אם לא מתכננים את התנועה שלו. כבד, ומשטח רחב דורש הדבקה של כמה נסרים.
• מתי בוחרים: משטח, מדרגה, ספסל, וכל מקום שבו נוגעים בעץ.

השוואת עצים מלאים

מקורות: The Wood Database. העמידות לפי ATIBT (‏NF EN 350:2016). "יציבות" היא הערכה לפי אחוזי הכיווץ במקור.

פורניר

שכבה של עץ אמיתי, בעובי של בערך חצי מילימטר, שמודבקת על לוח נושא, MDF או סנדוויץ' (nagar.co.il). הגיליונות מגיעים בגודל 244 על 122 ס"מ (Lavi).

• יתרונות: המראה של עץ אמיתי. יציב ואחיד, ומתאים לשטחים גדולים ולחזיתות.
• חסרונות: הגוון משתנה בשמש, גם מתחת ללכה (אברבוך). שריטה עמוקה חושפת את הלוח שמתחת. אי אפשר לשייף אותו בעומק.
• מתי בוחרים: חזיתות, חיפוי קיר, ומשטחים גדולים שצריכים מראה של עץ.
• שטרייף ופרח: שטרייף הוא פסים ישרים. פרח הוא דוגמה של קשתות, "קתדרלה". משוחזר הוא פורניר אחיד בגוון ובטקסטורה, ולכן מתאים לכמויות גדולות.

סנדוויץ' (לבוד) ובירץ'

בישראל "סנדוויץ'" הוא כמעט תמיד לבוד: שכבות דקות של עץ, כל שכבה ניצבת לשכנה, ובמספר אי-זוגי (נגריית לוי, FPL). בגלל הכיוונים המתחלפים הוא יציב מאוד לאורך ולרוחב. יש מי שמשתמש במילה "סנדוויץ'" גם לבלוקבורד, לוח עם ליבה של רצועות עץ, ולכן כדאי לשאול.

• יתרונות: אחיזת ברגים מעולה, חזק ביחס למשקל, ויציב.
• חסרונות: "ברטיבות מתמדת יתפורר" (nagar.co.il). נגרים פחות אוהבים אותו לדלתות, כי הוא עלול להתעקם.
• מתי בוחרים: גוף של מטבח, ארונות ואמבטיה, ומדפים עמוסים.
• סוגים:
  • סנדוויץ' רגיל: יש "סנדוויץ' אדום" מגבון או אוקומה (נגריית לוי).
  • בירץ' (לבוד ליבנה): הרבה שכבות דקות, וקצה יפה גם בלי כיסוי (nagar.co.il).
  • לבוד ימי (BS 1088): דבק WBP ועץ עמיד, לאזורים רטובים (Glen-L).
• עוביים בישראל: 3 עד 40 מ"מ (nagar.co.il).

MDF, וסוגי MDF

סיבי עץ דחוסים, ברוב המקרים בדבק UF. חלק ואחיד, ולכן נצבע יפה, ומתאים לחיתוך ב-CNC. המגבלה: "חשיפה ללחות מפרקת את הקשר" (FPL), ולוח רגיל שנרטב "מתנפח ואינו חוזר" (לוי).

• יתרונות: משטח חלק לצבע, מתאים ל-CNC ולצורות, ואחיד בכל הלוח.
• חסרונות: רגיש למים. אחיזת הברגים בו בינונית.
• מתי בוחרים: חזיתות צבועות, ואלמנטים בחיתוך CNC.
• סוגים:
  • MDF רגיל: עוביים בישראל 4 עד 28 מ"מ (nagar.co.il).
  • MDF ירוק (MR): עמיד ללחות, לפי EN 622-5, בצבע זיהוי ירוק. "לא מתאים לחוץ", וצריך לאטום כל פאה. מגיע מהמפעל בלחות של 7±2%, ומשאירים אותו 2 עד 3 ימים בחלל לפני שחותכים (Medite).
  • MDF מעכב בעירה (FR): למבני ציבור. לדוגמה, Egger Flammex בדרגת B-s2,d0 (Egger).

MDF או סנדוויץ': מה עדיף?

לגוף של ארון, במיוחד במטבח ובאמבטיה: סנדוויץ', כי הוא מחזיק ברגים ועמיד יותר ללחות. לחזיתות צבועות: MDF, כי הוא חלק ונצבע יפה. ובחזית במקום לח: MDF ירוק.

סיבית ומלמין

סיבית בנויה משלוש שכבות של שבבים ודבק: שבבים עדינים בחוץ וגסים בליבה (FPL). היא הזולה מבין הלוחות, ואחיזת הברגים בה חלשה. "בישראל לא מקובל במטבח ובאמבטיה" (nagar.co.il). עוביים נפוצים: 12, 17 ו-28 מ"מ (nagar.co.il).

מלמין הוא ציפוי, לא לוח: נייר בעובי של בערך עשירית מילימטר, שמודבק במפעל, בדרך כלל על סיבית (nagar.co.il). לכן השאלה "MDF או מלמין" בנויה לא נכון. ההשוואה האמיתית היא בין MDF צבוע לבין לוח מלמין מוכן.

• מתי בוחרים: ארונות בחדר יבש, כשהתקציב קובע.

פורמייקה (HPL), בלוקבורד ו-OSB

• פורמייקה (HPL):
  • מה זה: שכבות נייר שנדחסו בלחץ גבוה, בצפיפות של 1.35 גר' לסמ"ק ומעלה.
  • תכונות: אטומה ועמידה לשחיקה (ICDLI).
  • מתי בוחרים: משטח עבודה, ודלתות שנשחקות.

• בלוקבורד:
  • מה זה: ליבה של רצועות עץ רך ברוחב של בערך 28 מ"מ, עם ציפוי ניצב משני הצדדים (Designing Buildings).
  • מתי בוחרים: מדפים ארוכים ודלתות, בפנים.

• OSB:
  • מה זה: שבבים ארוכים. לפי EN 300 יש דרגות: OSB/1 לפנים יבש, OSB/3 לסביבה לחה (Europanels).
  • מתי בוחרים: בבנייה. בעיצוב משתמשים בו כמראה גלוי.

פורמלדהיד: מה המספרים על הלוח אומרים

• הדבק: ברוב הלוחות יש דבק שפולט פורמלדהיד, ולכן יש לו ספים.
• E1: 0.1 ppm (Fraunhofer WKI).
• E05: בבדיקה לפי EN 717-1, ‏0.05 ppm (Fraunhofer WKI).
• באיחוד האירופי: מ-06/08/2026 רהיטים ומוצרי עץ לא יפלטו יותר מ-0.062 mg/m³ (SGS).
• בארה"ב (TSCA): הספים לפי סוג הלוח: לבוד 0.05, סיבית 0.09, ו-MDF ‏0.11 ppm (40 CFR 770.10).
• אזהרה: אסור להשוות את המספרים האירופאיים לאמריקאים ישירות, כי שיטות הבדיקה שונות.

מילים שמבלבלות בחנות

• מבוקע: כל ספק משתמש במילה אחרת. אצל אחד זה אלון עם "עיניים", אצל אחר מראה של סדקים טבעיים, ואצל שלישי שם של גוון. זה מונח של מראה כפרי, ולכן כדאי לבקש לראות דוגמה פיזית.
• מעושן: אלון שהוכהה באדי אמוניה, שמגיבים עם הטאנינים. הצבע משתנה בעומק העץ.
• אלון לבן ואלון אדום: שמות של קבוצות מינים. אלון אדום לא מתאים לחוץ.
• ניסור רבעי ושטוח:
  • שטוח: זול יותר, ומתכווץ פחות בעובי.
  • רבעי: יציב יותר ברוחב, ומבליט את קרני העץ (FPL).

שלוש טעויות נפוצות, ואיך נמנעים מהן

1. לנקות אלון בצמר פלדה: הברזל מגיב עם הטאנינים ומשאיר כתם כחול-שחור (WD).
2. לברג משטח של עץ מלא מכל הצדדים: משטח כזה "התעקם ונסדק אחרי חורף" (Fine Woodworking). הפתרון: חורים מוארכים, "כפתורים" בחריץ, או קצוות breadboard.
3. MDF רגיל במקום רטוב: הוא מתנפח ולא חוזר. בגוף של מטבח או אמבטיה עדיף סנדוויץ', ובחזית במקום לח MDF ירוק.

הלחות של העץ

עץ לריהוט פנים מיובש בדרך כלל ל-6 עד 8% לחות. בחדר רגיל היעד הממוצע הוא 8%. העץ מתאזן ללחות של החלל: בלחות יחסית של 50% הוא מגיע ל-9.2%, וב-65% ל-12% (FPL). לכן משאירים את העץ כמה ימים בחלל שבו הוא יותקן, ורק אז חותכים ומרכיבים.